איטום קירות חיצוניים

שכבת הרבצה צמנטית חשובה מאוד באיטום קירות. בגלל שהחומר דליל ודחוס הקונסיסטנציה שלו אינה מאפשרת חדירת מים. כמובן שביצוע נכון חשוב לאיטום מוחלט.

שלב השני בחיפוי קירות חיצוניים – ביצוע שכבת טיח מיישרת. תערובת סמיכה יותר ועבה, עשויה ממלט, חול וטיט.

שכבת הטיח מיישרת מקומות שבהם יש ליקוים ביציקת בטון ובלוקים, ומגדילה את רמת הבידוד של הקירות חוץ. כמו כן היא מהווה שכבה נוספת של מערכת איטום קירות חוץ.

השלב האחרון בחיפוי קירות חיצוניים – חיפוי סופי, בדרך כלל שפריץ, או שפריץ לחוץ בצורה מיוחדת.

שכבה נוזלית המתבצעת בהתזה או בפעולה ידנית.

ברוב המקרים בעיות באיטום קירות חיצוניים מחופים טיח קיימות בגלל חדירת מים דרך סדקים או רווחים בחיפוי.

סדקים בקירות אפשר לחלק לשלוש קבוצות:

א. סדקי שערה. סדקים המשפיעים על שכבת הטיח בלבד ואינם חוצים את כל עובי הקיר. 
סדקים אלו אינם גדלים אך עצם קיומם מאפשר מעבר רטיבות דרך הטיח אל תוך פנים המבנה. ומשפיע על איטום קירות.

ב. סדקים נימיים. סדקים אלו עשויים להיות מעט רחבים מסדקי השערה 
ולעיתים אף יחצו את כל עוביו של הקיר גם אם אין הדבר גלוי לעין הבלתי מזויינת. 
סדקים אלו עלולים להופיע בין הבלוקים, בבלוקים עצמם ואפילו ביציקות בטון.

ג. סדקים "עובדים". סדקים אלו עשויים להיות נימיים ולעיתים אף רחבים יותר 
ויכולים להגיע לרוחב של מספר מילימטרים. סדקים מסוג זה עלולים להופיע על קווי המתאר של הבלוקים בצורה "מדורגת", בין חיבורם לעמודים ולחגורות הבטון, בפינות של החלון ובחיבורים בין היציקות לבין חלקים אחרים במבנה. 
במקרים חריגים יימצאו הסדקים אף ביציקות עצמן כתוצאה מיישום קלוקל של היציקה או הזנחה של תפר-התפשטות.  
אלו הם הנפוצים ביותר הם הסדקים המופיעים בחיבורים בין היציקות לבלוקים!